October 15, 2020

Please reload

RECENT POSTS: 

מילת נשים בישראל

February 13, 2020

 

בית המשפט העליון דן השבוע לראשונה בסוגיה שעניינה הכרה "במעמד פליט"  ומתן מקלט מדיני בשל חשיפתה של ילדה או אישה לסכנה של השחתת איבר המין שלה במדינת המוצא שממנה הגיעה לישראל. מעשה המכונה לעיתים "מילת נשים" (Female Genital Mutilation).

בית המשפט העליון (מפי השופטת ברק-ארז ובהסכמת השופט גרוסקופף, בניגוד לדעתו החולקת של השופט אלרון) נתן רשות ערעור, קיבל את הערעור ופסק הלכה תקדימית וחשובה כי סכנה שכזו ואיום מפני השחתה או הטלת מום באברי מין נשיים מצדיק מתן "מעמד פליטה" לילדה, לנערה או לאישה המאוימת, וזאת מכוח אמנת הפליטים.

מילת נשים פוגעת באינטרסים חשובים רבים הראויים להגנה. אינטרסים אלה עומדים בבסיסה הערכי של החברה הישראלית, ועל-כן הגנה עליהם אינה אלא מתן ביטוי לאותן תפיסות יסוד. מילת נשים פוגעת בערך חיי האדם. בעקבות ביצוע ההליך, ובעקבות סיבוכים שונים כמו דימומים וזיהומים ואף מוות, חייהן של נשים רבות נתונים בסכנה. סכנה זו אינה נותרת בגדר סכנה פוטנציאלית, ושיעור יציאתה אל הפועל אינו זניח, כאשר נתוני התמותה הגבוהים כתוצאה מביצוע הליך זה (בין 15% ל30%) מעידים על ממדי הסיכון.

מילת נשים פוגעת בשלמות גופן של הנשים העוברות אותה ובזכותן לחופש מעינויים. זו מטילה בגופן מום שלא לצורך, אשר לו השלכות מרחיקות לכת לגבי תפקוד גופן בעתיד. גם כאשר ההליך עצמו עובר ללא סיבוכים, הנשים אשר בגופן מבוצע המעשה האכזרי נותרות כשבגופן פגיעה קשה במיוחד. מילת נשים גוררת אחריה בעיות בריאותיות קשות ורבות, הן פיזיות והן נפשיות. בעיות בריאותיות אלה עולות הן בטווח הקצר שלאחר ביצוע האקט, והן לטווח הארוך, במהלך חייהן. 

לאור השיח החוקתי המתפתח בשנים האחרונות ניתן לטעון בביטחון רב, כי "מילת נשים" פוגעת בזכויות אדם בסיסיות; בחירות, בזכות לאוטונומיה, בזכות לשוויון, בזכות להיות חופשי מהפליה ובכבודן של הנשים-זכויות אשר קנו להן מקום של כבוד וחוסן בעולם המערבי המודרני ובמדינת ישראל.

"מילת נשים" מבוצעת ברוב המוחלט של המקרים לילדות קטנות, אשר אין ביכולתן לתת הסכמה תקפה ומודעת לביצוע ההליך בגופן. בנוסף, גם במקרים שבהם מתבצע המעשה בגיל מאוחר, קשה לראות בהסכמה שאלו נותנות, כהסכמה הנובעת מבחירה חופשית אמיתית. זאת, לאור אופיים הפטריארכלי של החברות המבצעות מנהג זה, וההשלכות השונות שיש לבחירה שלא לעבור את ההליך בחברות אלה למשל: חרם, חוסר יכולת להינשא ואיבוד הזכות לרשת.

במאמר שכתבתי בנושא זה ומאוזכר בפסק הדין של בית המשפט העליון שניתן השבוע, דנתי בסוגיה נוספת הקשורה לתופעה אכזרית זו והיא הצורך של המחוקק הישראלי להוסיף סעיף עבירה ספציפי בחוק העונשין הישראלי אשר יטיל עונש מאסר על כל המבצע עבירה של "מילת נשים" או מסייע לבצע עבירה כזו.

באמירה זו אני מבקשת להדגיש, כי גם אם התופעה האכזרית והקשה הזו איננה שכיחה במדינת ישראל, יש חשיבות רבה לאמירה החברתית ההצהרתית בדבר איסור המעשים במדינתנו וכפועל יוצא הבעת שאט נפש מכל מעשה כזה והשלכותיו על מאן דבעי שמצוי בגבולות המדינה.

עבירה חדשה בחוק העונשין שכותרתה "מילת נשים" ואשר תהווה חומת מגן לערכים החשובים לנו כחברה תהווה במציאות של היום אמצעי נוסף לבסס את ההלכה שיצא השבוע מבית המשפט העליון.

הלכה שראוי שיהיה לה מקום בחקיקה הישראלית.

 

עו"ד ד"ר לימור עציוני, הינה מומחית במשפט פלילי, בעלת תואר שלישי במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מומחית במשפט פלילי עם מומחיות ייחודית בתחום עבירות המין, עבירות הנוער וסייבר. ד"ר עציוני משמשת כמרצה מבוקשת באקדמיה, בפרומים מקצועיים, ובפני שופטים בערכאות הגבוהות. מחקריה ומאמריה מצוטטים בבית המשפט העליון, בדיוני הכנסת, בהצעות חוק, בפרקטיקה ובאקדמיה, כתביה מהווים תשתית בדיוני הכנסת לניסוח החוק ובבתי המשפט לפסיקה ולעניין מדיניות אכיפה. לפרטים נוספים וליצירת קשר: www.limorezioni.com

Please reload

ד"ר לימור עציוני צברה במשך שנים ניסיון ומוניטין כמומחית במשפט פלילי ומסחרי ובעלת כישורים בתחום הליטיגציה והייצוג בערכאות השונות. המשרד מספק שירותי ייצוג פלילי בכל רחבי הארץ.

 

מחקריה ומאמריה של ד"ר לימור עציוני מצוטטים בבית המשפט העליון, בדיוני הכנסת, בהצעות חוק, בפרקטיקה ובאקדמיה, כתביה מהווים תשתית בדיוני הכנסת לניסוח החוק ובבתי המשפט לפסיקה ולעניין מדיניות אכיפה.

  • Facebook Clean Grey
  • LinkedIn - Grey Circle
  • YouTube - Grey Circle

© 2020 by ShanyLaw.com

 Fax: 02-533-5704

Office:  03-609-2922

אבן גבירול 2, בית אליהו, קומה 8, תל-אביב

 

לקבלת ייעוץ מיידי: