Please reload

RECENT POSTS: 

נהיגה בשכרות מהווה רצח

August 23, 2018

היום הוגש כתב אישום בתאונה הקשה שגרמה למותו של הנער אילון שלו-אמסלם ז"ל בן ה-13 ולפציעת חברו באורח בינוני כאשר נהג רכב פרטי, בן 23 מירושלים איבד שליטה על רכבו ופגע בהם כשעמדו על המדרכה. במשטרה נבדק החשד שהנהג הדורס נסע במהירות מופרזת כשהוא שיכור ותחת השפעת סמים. על פי הפרסומים בבדיקת ״נשיפון״ שנערכה לו נמדדו בגופו 600 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף- יותר מפי שניים מהמותר.

טרגדיה זו מעלה שוב את הצורך לשינוי בחוק, ובפרט לשינוי עבירות ההמתה בחוק העונשין.

כיום עבירות ההמתה הקיימות בחוק העונשין מאפשרות להעמיד לדין אדם אשר גרם למותו של אדם אחר בעבירת הריגה אם היה מודע למעשיו ואם התכוון לגרום למותו של אדם או אם היה אדיש לאפשרות שאדם ימות. בשום צורה עבירת הרצח הקיימת בחוק העונשין בנוסחה כיום אינה מתקיימת בנסיבות התאונה הטראגית הזו.

הדבר מעורר שוב את השאלה האמנם במצב בו אדם עולה לרכב במצב של שכרות תוך מודעות למצבו ולסכנה הצפויה לחיי אדם אין בכך משום רצח ולא רק הריגה?

נוכח ההבנה כי חוק העונשין הישראלי הינו ערכאי וכי ישנם מצבים טראגיים שונים אשר יש לראות בהם רצח  ורצח בלבד הוצע לשנות את עבירות ההמתה הקיימות.

ברשימה זו אני רוצה לברך על השינוי המוצע ולהציג באמצעות המקרה הטראגי הזה כי המוות שנגרם כאן הינו אך ורק רצח ולא שום עבירת המתה אחרת. ילד צעיר שעמד על המדרכה והמתין להחלפת האור ברמזור נרצח על ידי רוצח שזלזל בחייו ובחיי הסובבים אותו.

לתפיסתי, התנהגותו של הפוגע עת ישב ברכבו והחליט לנסוע כשבדמו כמות גבוהה של אלכוהול הינה התנהגות המעידה על יסוד עובדתי ויסוד נפשי של רצח.

הרוצח במעשיו גרם למותו של אדם אך לא די בכך כדי להרשיע בעבירה פלילית מסוג רצח. למעשים אלה נלוות אשמה גדולה. שבאה לידי ביטוי במודעות למעשיו, במודעות לנסיבות, ובמודעות לאפשרות גרימת התוצאה.

ואם לא די בכך אז גם באדישות לתוצאה, באדישות למותו של אדם.

הנהג הפוגע זלזל בערכים חשובים לחברה, זלזל בחיי אדם הביע ניכור לחברה ולסביבה ולחיים באשר הם.

דברים אלה מתיישבים עם הצעת חוק העונשין (תיקון 124) (עבירות המתה) .הצעה זו מרחיבה את מסגרת היסוד הנפשי בעבירת הרצח באופן זה שיכלול כוונה או אדישות וכך נוסחה: "הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו - מאסר עולם".

היסוד הנפשי של אדישות מוגדר בסעיף 20(א)(2)(א) לחוק העונשין כשוויון נפש לאפשרות גרימת תוצאות המעשה הנמנות עם פרטי העבירה. העושה האדיש אינו חפץ, בהשגת התוצאה הקטלנית, אינו מתכוון לגרום למותו של אדם, הוא רק אדיש לאפשרות שאדם ימות. לא אכפת לו אם זה יקרה.

יסוד נפשי של אדישות מבטא זלזול מובהק והתנכרות קשה וחמורה לערך של חיי אדם, שבעטיים מעשה ההמתה הוא מעשה חמור מובהק.

היסוד הנפשי של אדישות הולם את עבירת הרצח בנוסחה המוצע, ומתיישב היטב עם ערכי החברה הישראלית המבקשת לשמור על הולכי דרך מפני רוצחים שיכורים העולים על רכבם כאשר הם צופים בוודאות אפשרות של גרימת מוות, אבל– לא אכפת להם מחיי אדם.

Please reload

ד"ר לימור עציוני צברה במשך שנים ניסיון ומוניטין כמומחית במשפט פלילי ומסחרי ובעלת כישורים בתחום הליטיגציה והייצוג בערכאות השונות. המשרד מספק שירותי ייצוג פלילי בכל רחבי הארץ.

 

מחקריה ומאמריה של ד"ר לימור עציוני מצוטטים בבית המשפט העליון, בדיוני הכנסת, בהצעות חוק, בפרקטיקה ובאקדמיה, כתביה מהווים תשתית בדיוני הכנסת לניסוח החוק ובבתי המשפט לפסיקה ולעניין מדיניות אכיפה.

  • Facebook Clean Grey
  • LinkedIn - Grey Circle
  • YouTube - Grey Circle

© 2019 by Look Designs

פקס: 02-533-5704

משרד: 03-609-2922

אבן גבירול 2 בית אליהו, קומה 8 , תל-אביב