עבירות מין

התיישנות

 

החוק בישראל מגדיר תקופת זמן לאחר ביצוע עבירה אשר במהלכה ניתן להגיש תלונה במשטרה על ביצוע עבירה. תקופת זמן זו מכונה תקופת התיישנות שלאחריה התיישנה העבירה בעיני החוק ומעבר למועד ההתיישנות לא יהיה ניתן להגיש תלונה בקשר עם העבירה. תקופת ההתיישנות להגשת תלונה על ביצוע עבירה משתנה מעבירה לעבירה.

 

התיישנות עבירות מין מסוג פשע \ עוון 

  • התיישנות עבירה מסוג פשע - 10 שנים  (עבירה שהעונש עליה מעל 3 שנים)

  • התיישנות עבירה מסוג עוון - 5 שנים  (עבירה שהעונש עליה משלושה חודשים עד שלוש שנים

  •  עבירות המין הן ברובן עבירות מסוג פשע ומיעוטן עבירות מסוג עוון

 

התיישנות עבירות מין כנגד קטינים וחסרי ישע

  • התיישנות עבירת מין תתקיים בתום 10 שנים מעת הגעת הנפגע\ת לגיל 28 (מדובר במקרה זה בעבירות מין שנעשו לאחר שנת 1986) במקרה שעבירת המין נעברת כנגד קטין או חסר ישע ועבירת המין נעברת על ידי אחראי על קטין מתחת לגיל 18 או בן משפחה הורה, הורה חורג, סב, סב חורג, אח, אח חורג, דוד, דוד מנישואין. המשמעות היא שניתן למעשה להחיל במקרה זה הליך פלילי עד הגיע הנפגע\ת לגיל 38ולאחר מכן העבירה מתיישנת.

  • במקרה בו העבירה נעברה על ידי אדם שאיננו בן משפחה או איננו אחראי על הקטין, מנין ההתיישנות יחול מיום שמלאו לקטין 18 שנים.

  • במקרה והפוגע היה קטין במועד העבירה, נדרש אישור היועץ המשפטי לממשלה לצורך העמדתו לדין.

 

סוג עבירה והתיישנות:

אינוס 10 שנים מיום האירוע

מעשה סדום 10 שנים מיום האירוע

מעשה מגונה10 שנים מיום האירוע

בעילה אסורה בהסכמה 10 שנים מיום האירוע

הטרדה מינית בין 3 ל- 5 שנים מיום האירוע

התנכלות 5 שנים מיום האירוע

 

סעיף 18 לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958

תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות (תיקון מס' 4) תשס"ז - 2007


18. לענין חישוב תקופת ההתיישנות אין נפקא מינה אם הזכות נתבעת על ידי הזכאי המקורי או על ידי חליפו או אם הזכות נתבעת נגד החייב המקורי או נגד חליפו, ובלבד שאם נסבה הזכות בדרך ירושה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו נסבה הזכות.


18א. (א) בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע בשל מעשה כמפורט להלן נגד הפוגע בו, לא יבוא במניין הזמן שבו טרם מלאו לנפגע 28 שנים:
 (1) תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו קטין;
(2) התעללות שבוצעה בנפגע בהיותו קטין בידי פוגע שהוא בן משפחתו או אדם שהיה אחראי עליו;
(3) תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו בגיר אך בטרם מלאו לו 21 שנים, תוך ניצול יחסי אמון, תלות, טיפול או מרות או בידי פוגע שהוא בן משפחתו.
(ב) בסעיף זה –
"בן משפחה" –
(1) הורה, בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו, סב או סבתא;
(2) מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות, אח או אחות חורגים, דוד או דודה, גיס או גיסה;
(3) אומן, בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו, אביו או אמו של אומן;
(4) מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
"אומן" – אב או אם במשפחת אומנה שאישר משרד הרווחה והשירותים הציבוריים;
"אחראי על קטין" –
(1) מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
(2) מי שהקטין מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו 18 שנים, ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו אם הוגש כתב אישום נגד הפוגע בשל עבירה כאמור בסעיף 18ב שביצע בנפגע, והתובענה היא בשל מעשה המהווה עבירה כאמור.

18ב. תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע, בשל עובדות המהוות עבירה כמפורט להלן שבוצעה בו, נגד הפוגע בו שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, לא תסתיים לפני שעברה שנה מהיום שבו פסק הדין בהליך הפלילי הפך לחלוט:
(1) עבירת התעללות לפי סעיף 368ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין), שבוצעה בקטין בידי האחראי עליו; בסעיף זה, "אחראי על קטין" – כהגדרתו בסעיף 18א(ב);
(2) עבירה לפי סעיפים 345, 346(א), 347(א) או (ב), 348(א), (ב), (ג1) או (ד), ו-351 לחוק העונשין, או לפי סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, שבוצעה בקטין או באדם שטרם מלאו לו 21 שנים, לפי הענין.

© 2019 by Look Designs

פקס: 02-533-5704

משרד: 03-609-2922

אבן גבירול 2 בית אליהו, קומה 8 , תל-אביב